עצירה לצורך התקדמות.
השבוע נסעתי ל-3 ימים לבד, בלי המשפחה. זו כבר פעם שלישית שאני יוזמת נסיעה כזו, עצירה לצורך עשייה. בפעם הראשונה זה הרגיש לי כאילו יצאתי לקייטנה, קייטנת אימהות...נשים עצמאיות שיוצאות מהשגרה כדי לעבוד על העסק שלהן.
בעבודה שלי, יש חשיבות רבה לדיוק וירידה לפרטים. יש משמעות לכל השאלות שאני שואלת את הלקוחות שלי.
בהתחלה הם לא מבינים לקראת מה הם הולכים, ולאן אני חותרת כשאני מתעקשת איתם שיענו על כל השאלות, רק בסוף התהליך כשהם כבר יודעים כמה השקעה היתה כאן, יורד להם האסימון.
תקשיבו ללקוחה שכבר יודעת
הרבה פעמים, כתוצאה מהתשובות שאני מקבלת, נולדות שאלות נוספות, וכך שלב אחרי שלב, תשובה ועוד תשובה, אנחנו מקבלים את התמונה המלאה.
וממנה יוצאים לתוכניות עבודה.
כמו שאני משקיעה בלקוחות, אני משקיעה גם בעצמי. אחת לרבעון, אני עושה PAUSE ונוסעת לעבוד על העסק שלי, לחדד ולדייק יעדים ומטרות, לקדם פרויקטים כאלו ואחרים, וגם כאן, נשאלות שאלות ולא תמיד הכל ברור בהתחלה, אך תמיד לקראת סיום, הכל מתבהר ואני רואה את הדרך שמובילה אותי קדימה,
ויוצאת עם תוכנית עבודה.
אחד הנושאים שעלו לדיון, היה השפה בה אנו משתמשות ולאט לאט רשימת המילים בה אנו לא רוצות להשתמש בהן גדלה...
מנסה...
רק...
האמת (רק אל תשקרי לעצמך...)
לפחות...
אולי...
אבל...
אני גרועה...
דחיינות...
ועוד....
גיליתי שגם הלקוחות שלי משתמשים בתחילת פרויקט במילים דומות, ממקום חושש ולא בטוח, כשהם עדיין לא יודעים לאן הולכים.
אני מוצאת שזה טבעי וככל שהפרויקט מתקדם והדרך מתבהרת, גם המילים בהן הם משתמשים הופכות להיות בטוחות יותר, כי הם מרגישים יותר בטוחים בתהליך וגם ההחלטות מתקבלות יותר בקלות.
דיבור פנימי חיובי עם עצמנו ואחד עם השני, עוזר לנו להגביר מוטיבציה, לי הוא גם עוזר להעביר ללקוחות שלי את האנרגיה החיובית והאופטימיות בתהליך המורכב שהם עוברים, כדי שייהנו גם מהדרך, עד שנגיע למטרה.
איך זה אצלכם? יש לכם מטרות או יעדים שאתם שואפים להשיג?
שתפו אותי בתגובות מה עוזר לכם להגיע אליהם?
