מה מסתתר מאחורי כל תמונת "אחרי"? | תהליך תכנון ועיצוב פנים
- חלי ברבר-אהרונוף
- Jul 15
- 3 min read
בסוף אפריל, במסגרת סיור עיצוב שאירגנו עדי פוגל וגיל רויטר, שני יזמי עיצוב שאני מאוד מעריכה, ביקרנו בסטודיו של הצייר אמיר שפט. משפט אחד שאמיר אמר תפס אותי, רשמתי לי בצד בידיעה ברורה שיבוא יום ואצטט אותו-
מבט אחד מכיל המון שעות
הוא כמובן התייחס לשעות הארוכות שמושקעות בכל ציור, ואני לא יכולתי שלא לקחת את המשפט הזה לעולם שלי. כי המשפט הזה, מבחינתי בכלל לא עוסק בציור. הוא עוסק בכל תהליך יצירה, ובמקרה שלי ביצירה שמתחילה בהקשבה לאנשים.
אנחנו רגילים לראות את התמונה הסופית- סלון מעוצב, לובי מרשים או משרד חדש, וזהו.
אף אחד לא רואה שמאחורי אותה תמונה יפה ומעוצבת מסתתרות עשרות, אם לא מאות שעות של עבודה.
כשאתם נכנסים לבית, אתם רואים סלון.
כשאתם נכנסים למשרד, אתם רואים חלל עבודה נעים ומזמין.
כשאתם נכנסים ללובי של בניין, אתם מקבלים רושם ראשוני על המקום, עוד לפני שפגשתם את מי שנמצא בו.
המבט הזה נמשך אולי כמה שניות, אבל מאחוריו מסתתר תהליך שלם.
אני רואה בכל מבט כזה את השאלות שנשאלו בתחילת הדרך. את ההתלבטויות. את הסקיצות שנמחקו. את ההחלטות שהתקבלו, ואת אלו שנדחו שוב ושוב עד שנמצא הפתרון הנכון.
עם לקוחות פרטיים אני לא מתחילה מבחירת ספה או צבע הקיר. אני קודם כל מנסה להבין איך בני הבית חיים באמת. מה השגרה שלהם? האם הם אוהבים לבשל ולארח, איפה הילדים מכינים שיעורים, מה באמת חשוב להם, על מה הם חולמים, ועל מה אפשר לוותר בלי להתפשר על איכות החיים. אני תמיד מבקשת להגיע דווקא לבית שעומדים לעזוב, כי שם נמצאות תשובות שלא תמיד עולות בשיחה.
אחת הלקוחות שהגיעה אלי דרך הפייסבוק התקשרה להודיע שבחרו בי ללוות אותם בתהליך. היא סיפרה לי, שהם נפגשו עם עוד מעצבות ושכבשתי אותם כשביקשתי שנתאם את הפגישה הראשונה אצלם בבית, כי היה לי חשוב לראות איפה ואיך הם חיים היום. היא אמרה שברגע ששמעה את זה, היא הרגישה שהם יהיו בידיים טובות ושבאמת אקשיב להם.
כשאני מתכננת משרד, השאלות משתנות. אני רוצה להבין איך החברה עובדת, איך העובדים משתפים פעולה, איפה נדרשים שקט וריכוז, ואיך אפשר לייצר סביבת עבודה שתשרת גם את האנשים וגם את מטרות הארגון. אני מדברת גם עם ההנהלה וגם עם העובדים, מבררת מה טוב להם במצב הנוכחי ומה היו רוצים לשפר. לא פעם דווקא בשיחות האלה עולות התובנות שמשנות את כל התכנון. בתוך התהליך הזה, העובדים מרגישים שגם הקול שלהם נשמע ונלקח בחשבון.
ובלובי? אני מתחילה בשאלה אחרת: איזו חוויה אתם רוצים לייצר? מה ירגיש אדם שנכנס לכאן בפעם הראשונה? האם הוא ירגיש שהגיע למקום מקצועי? מזמין? יוקרתי? קהילתי? לפעמים כל ההחלטות האלה מתנקזות לרגע אחד של כמה שניות, אבל הן אלו שיוצרות את התחושה שנשארת הרבה אחרי שהמשכנו הלאה.
האמת- אם יש שאלה אחת שאני שואלת את כל הלקוחות שלי, בלי קשר אם מדובר בבית פרטי, במשרד או בלובי של בניין, זו לא שאלה על צבעים, תקציב או סגנון.
אני שואלת-
איך אתם רוצים להרגיש?
אני מבקשת מהם לעצום עיניים ולדמיין שאנחנו כבר בסוף הפרויקט, הם מגיעים למקום החדש שלהם- איך אתם רוצים להרגיש כשאתם נכנסים הביתה, מגיעים למשרד, ממתינים למעלית אחרי יום עבודה?
בתשובות שלהם תמיד מסתתרת אמת שלא תמיד יודעים לומר אותה בשיחה רגילה. דווקא כשהם עוצמים עיניים ומדמיינים את הרגע הזה, הם מפסיקים לחשוב על חומרים, צבעים וריהוט, ומתחילים לדבר על החיים עצמם.
כמו אותו זוג שבפגישת ההכרות ביננו, הם דיברו כמה חשוב להם שהכל יהיה פונקציונלי, מנוהל נכון תקציבית וכשהם עצמו לרגע את העיניים אמר לי הבעל- אני רואה את המקום שלי, סוף סוף יש לי פינה שקטה שהיא רק שלי, עם כורסא לקרוא ספר ואף אחד לא מפריע לי.
באותו רגע הבנתי שהפרויקט הזה בכלל לא מתחיל בתכנון מטבח או סלון, הוא מתחיל בצורך מאוד פשוט- למצוא לו אי קטן של שקט בבית החדש.
אולי זו הסיבה שאני כל כך אוהבת את שלב התכנון.
זה השלב שבו כמעט שום דבר עדיין לא נראה לעין, אבל כמעט הכול כבר נקבע. שעות של הקשבה, חשיבה, שרטוטים, חישובים, פגישות, שינויים, אילוצים ופתרונות. אלו השעות שלא יופיעו באף צילום מקצועי, אבל בלעדיהן גם התמונה היפה ביותר הייתה נשארת רק תמונה.
מאז ששמעתי את המשפט של אמיר שפט, הוא ממשיך להדהד אצלי בכל פרויקט.
בכל פעם שאני מצלמת פרויקט שהסתיים, אני נזכרת שהתמונה מספרת רק חלק קטן מהסיפור.
אני מקווה שבפעם הבאה שתראו צילום של פרויקט, תיזכרו שמסתתרות מאחוריו שעות של הקשבה, חשיבה, התלבטויות והחלטות.
כי בסופו של דבר, גם בעיצוב פנים, מבט אחד מכיל המון שעות.
אני מעצבת פנים כבר למעלה מעשור, מלווה תהליכי תכנון ועיצוב למשרדים, לובאים ובתים פרטיים בעיקר באזור המרכז, אוהבת לחבר את הסיפור של הלקוחות שלי לדיוק תכנוני.את הבלוג “מברברת” אני כותבת כבר יותר מ־4 שנים, כמרחב שבו אני משתפת על תהליך העבודה והיצירה שלי, על החיים שלי ומה שביניהם.
Comments