רגע לפני שנתחיל להבין, ספרו לי, איך עבר עליכם החג?
ביליתם עם משפחה? חברים? אולי גם וגם?
אני מאוד אוהבת את ראש השנה, יש משהו בחגיגיות ובסמליות של התחלות חדשות שאני מאמצת לליבי.
השנה השתתפתי לפני החג, בטקס תשליך קבוצתי שנערך עם קבוצות המאסטרמיינד של קרן אור ארזי.
לי, שעושה תשליך כל שנה בערב החג השני, היה מוזר לקיים את הטקס "לפני הזמן" ולמרות שניצלתי את הזמן הזה כדי להשליך גורמים מעכבים מהחיים שלי, לא יכולתי שלא לקרוא גם את הטקסט המסורתי, זה פשוט זורם בדם שלי ואני מודה שאפילו היה לי מוזר לשמוע שהיו נשים שזו היתה הפעם הראשונה בחייהן שעשו תשליך.
חשבתי על כמה אני, אנחנו, מקובעים בהרגלים שלנו וכמה קשה לנו לשנות, ובהמשכה של אותה מחשבה באה גם ההבנה כמה חשוב שנצא מאזור הנוחות שלנו וננסה להסתכל על העולם מזווית אחרת ונקבל בזרועות פתוחות הזדמנויות חדשות.
הזדמנות חדשה היתה גם ללקוחות שלי לפני מספר שנים כשעברו למבנה חדש בו שוכנים היום המרלו"ג וכמובן משרדי החברה החדשים.
זו היתה הזדמנות מצוינת עבורם לעשות שינוי, לחדד ולהבין מה הערכים החשובים להם ואיך הם היו רוצים להיראות מול הלקוחות ולא פחות חשוב מול העובדים שלהם.
המשרדים הישנים של אותה חברה- ללא ספק היו חייבים שינוי
בדיוק בשביל זה, כשאני מתחילה פרויקט עם לקוחות חדשים, אחד השלבים הראשונים היא הפרוגרמה.
אז מה זו פרוגרמה ולמה היא חשובה לנו כבעלי עסק?
בעולם הנדל"ן, פרוגרמה זו תכנית; תיאור דרישות המזמין ממני המעצבת, זה מאפשר לי להכין את התוכניות הראשוניות לאישורו של המזמין. במובנה הכללי, פרוגרמה היא מסמך המנסח את יסודות השקפת העולם של החברה.
כשאני באה לבנות פרוגרמה ללקוח עסקי, אני משלבת בין שתי הפרשנויות והשאלות שאני שואלת מסייעות לי להבין מה הצרכים הפרקטיים והפיזיים של הלקוח ומה החזון שלו, מה החלום שלו, איך הוא היה רוצה שנרגיש כשנגיע אליו לפגישה.
ברוב המקרים השאלות גם עוזרות ללקוח לדייק ולהבין מהם הערכים החשובים לו ואיך הוא רואה את חזון החברה.
בואו נבין טוב יותר את חשיבות הפרוגרמה דרך סיפור מקרה של אותה חברה שהזכרתי קודם, שהעבירה את המרלוג שלה עם משרדי החברה לא.ת. מודיעין.
אחרי כמה שיחות עם הלקוח ועם חלק מהעובדים ואחרי שישבתי כמה שעות על התוכנית שקיבלתי מהיזם, הבנתי שקשה לי להתקדם כי התכנון פשוט לא התאים. אמנם הייתה חלוקה לחדרים שלקחה בחשבון את מספר העובדים, היה דלפק קבלה וחדר ישיבות גדול, הייתה התחשבות בתקנים ובהנדסת אנוש. אבל לא הייתה התייחסות לצרכים של החברה מעבר לכמות האנשים/חדרים, לא הייתה הכרות עם האנשים שעובדים בה והדינמיקה ביניהם. במילים אחרות, לא הייתה פרוגרמה מדויקת.
מה שעזר לי לדייק את הפרוגרמה כאן, היה הדבר הראשון שקפץ לי לעין כשראיתי את התוכנית בפעם הראשונה: חדר הישיבות.
זו הייתה הנורה האדומה הראשונה שנדלקה אצלי כשראיתי את התכנון האדריכלי הראשוני.
באחת משיחותינו הרבות סיפר לי הלקוח כמה חשוב להם חדר הישיבות, כמה חשוב שיהיה ייצוגי, שייתן במה ראויה למוצרים שלהם, שלשם הם מביאים את הלקוחות שלהם. אז למה למקם אותו בדיוק מול השירותים?
בתוכנית המקורית חדר הישיבות מוקם מול הכניסה לשירותים כשבתווך נמצא המטבח, זה כשלעצמו פוגע בממלכתיות המתבקשת מחדר ישיבות ייצוגי ומרשים כפי שהלקוח ציפה שיהיה. המתכנן יצר מסדרון צר וארוך כשמשני צדדיו מוקמו החדרים, זה יצר אצל העובדים את התחושה שכל הזמן צופים בהם.
כמו כן, בעקבות תכנון זה נוצר ציר תנועה ארוך ולא נוח, במיוחד לאלו שחדרם מוקם בסופו. ובנוסף, הייתה ערבוביה בין האזורים השונים, הנהלה, עובדים ושטחי שרות.
באמצעות השיחות עם הלקוח והעובדים ובעזרת השאלון לבניית פרופיל חברה, בנינו פרוגרמה מדויקת לצרכי החברה והעובדים והתייחסנו, בין היתר, לנושאים הבאים:
ניצול וארגון החלל בצורה מיטבית:
הפרדה בין האזורים השונים, כשאזורי השרות מוקמו בקצוות, במינימום הפרעה לזרימה השוטפת במשרד. הפרדה בין חדרי העובדים לחדרי ההנהלה מתוך מחשבה לאפשר פרטיות מירבית לעובדים ולהנהלה, כשהדגש היה על רווחת העובדים, שלא יגיעו למשרד בתחושה שהם במעקב.
התייחסות לצרכים של האנשים שעובדים בחברה הזו:
בשיחות מקדימות שניהלתי עם העובדים, עלה הצורך במקומות אחסון רבים שיסתירו את כל הניירת. תכנון ארונות סגורים בגוון הקירות היווה פתרון מצוין שלא מכביד על נראות המשרד, מה גם שכל חדרי העובדים היו ללא חלונות, על כן השתמשנו במחיצות זכוכית במקום קירות שסוגרים.
השיחות עם העובדים נועדו בראש ובראשונה כדי להבין מה מפריע להם במשרדים הקיימים ומה חשוב להם לשמר ובעיקר כדי לתת להם את ההרגשה שמישהו חושב עליהם ומעריך את דעתם. כך, גם אם בסופו של דבר לא הצלחנו לענות על כל הבקשות,- הם זוכרים בסופו של דבר שמישהו הקשיב להם והמישהו הזה הוא הבוס שלהם.
חדר הישיבות של החברה:
כפי שהוזכר לעיל, היה צורך לתת לחדר הישיבות שלהם מקום של כבוד על כן העברנו אותו למרכז המשרד. כך נוצרה סוג של כיכר העיר. המיקום החדש עזר לייצר את ההפרדה החשובה בין חדרי ההנהלה לחדרי העובדים, עיין ערך פרטיות שהזכרנו קודם.
בחדר זה תוכנן ארון תצוגה גדול ומרשים להצגת מוצרי החברה, הארון נותן מקום של כבוד למוצרים שאינם בהכרח בעלי נראות אטרקטיבית ועם זאת לא "גונב מהם את ההצגה".
צירי תנועה:
כשאנחנו באים לתכנן מרחב עבודה, חשוב מאוד לקחת בחשבון גם את תכנון צירי התנועה שבין אזור עבודה אחד למשנהו. בתכנון המקורי, היה ציר תנועה יחיד, צר וארוך שייצר אי נוחות להגיע לאזורים אחרים במשרד כגון, המטבח, חדרי השירותים ועוד.
המיקום החדש של חדר הישיבות יצר מרחב תנועה זורם ונעים יותר ונתן ציר תנועה נוסף דרך חדר הישיבות עצמו שרוב הזמן אינו בשימוש.
כפי שאתם רואים בתמונות שצירפתי כאן, הצלחתי לייצר שינוי משמעותי עבור הלקוחות שלי. עד כדי כך שבאחד מימי השישי, בעודי מתעוררת ביקיצה טבעית, אריאל מיהר ונתן לי את הנייד ואמר לי, שהלקוח התקשר כבר ב-7 (בבוקר...). התקשרתי אליו בניסיון להבין מה כ"כ דחוף בשישי בבוקר ואז הוא סיפר לי שהוא יושב במשרד החדש שלו כבר מ6 בבוקר ולא היה לא נעים להתקשר כ"כ מוקדם...אבל היה חייב לשתף אותי עד כמה הוא מתרגש ושהעובדים מסתובבים במשרדים החדשים ולא מפסיקים להתפעל, שהם פשוט לא מאמינים שאלו המשרדים החדשים שלהם.
מבחינתי, אני יכולה לפרוש בשיא 😊 נכון?
נראה לכם שאני פורשת?? מה פתאום. אני רוצה לעשות שינוי כזה לעוד לקוחות. הרגשת הסיפוק בסוף כל פרויקט כ"כ ממלאת את הלב, את הנפש ואת המצברים.
בחודש הבא אדבר איתכם על הקונספט שהוא חלק לא פחות חשוב מהפרוגרמה בתכנון הפרוייקט.
ועד אז, אני מאחלת לכם שנה טובה
שנה של פתיחת דלתות והזדמנויות חדשות
שנה של בריאות טובה וחוויות שנזכור באהבה
ומלא שמחות קטנות שיעשו לנו נעים בלב
נתראה אחרי החגים ואם לדייק, ניפגש ב-15.10 ממש ביומולדת שלי :-)
סקרנים ורוצים לראות עוד תמונות- https://www.helidesign.co.il/office-modiin
