את המשפט המדויק הזה שמעתי מאורית קינן, מטפלת זוגית. לעסק שלה קוראים "עניין של נקודת מבט" וכל פעם שאני שומעת או קוראת סיפורי מקרה מהקליניקה, אני נהנית לשמוע את נקודת המבט שהיא נותנת על סיטואציות שונות שמלוות אותנו בחיים ופותחות עבור הלקוחות שלה, את דרך החשיבה שלהם.
אמרתי לה שהמשפט הזה נכון גם למערכות היחסים שיש לי עם הלקוחות שלי, כי כשהם מגיעים אלי גם הם מגיעים מתוך הכאב שלהם כדי שאוכל למצוא עבורם פתרון שירפא את הכאב הזה.
כשאני נפגשת עם לקוחות בפעם הראשונה וגם לאחר מכן, המטרה של השיחה היא להבין מה הכאב שלהם, כי בטוח כבר היתה להם מחשבה בעבר שבא להם לשפץ מאלף ואחת סיבות ועדיין לא עשו עם זה כלום. אני מנסה לברר איתם מה קרה בנקודת הזמן הנוכחית שגורם להם להחליט שזהו, כלו כל הקיצין ועכשיו אין ברירה וחייבים לשפץ והם פונים אלי.
כשאני מגיעה לפגישת הכרות עם לקוחות, יש להם נטיה להסביר לי מה היו רוצים לשנות ולפרט ברמת הפרטים הטכניים, כמו למשל- להחליף מקלחון, שיהיו 6 עמדות עבודה, למצוא פיתרון למיזוג ועוד, בעוד אני מבקשת מהם לשים לרגע בצד את הפרטים הטכניים, כי יש עוד זמן עד שנגיע אליהם ונמצא פתרונות, ובסופו של דבר הכל פתיר.
אותי מעניין להכיר אותם, את האישיות שלהם, את החלומות שלהם, מה הם אוהבים ומה פחות, מה מעניין אותם ואם יש להם תחביבים, מה סדר היום שלהם, האם הם מארחים הרבה, אני שואלת אותם מה הציפיות שלהם מהתהליך, מה ייחשב מבחינתם שיתוף פעלה אידיאלי עם המעצבת שיבחרו, מתעניינת אם שיפצו בעבר ואיזו חוויה היתה להם בתהליך, מבקשת שישתפו מה מדאיג אותם.
יש עוד הרבה מאוד שאלות שאני שואלת, אני מנסה ללמוד מה ההרגלים שלהם, מה חשוב להם, מה מעניין אותם ועוד ועוד. מתוך כל הנתונים והפרטים שאני מקבלת בפגישה, אני מזהה את הצורך/הכאב של הלקוחות ולו אני מוצאת פיתרון.
לקראת סוף הפגישה אני מבקשת מהם לדמיין לרגע שאנחנו כבר בסוף הפרויקט והם נכנסים הביתה ושואלת אותם איך היו רוצים להרגיש ברגע הזה.
התחושות שהם מתארים, מתמצתים את מה שחשוב להם, את החוויה שהם רוצים לחוות ולשם אני מכוונת כשאנחנו עובדים ביחד על הפרויקט שלהם. מדי פעם, כשמתעורר קושי בדרך, אני מזכירה להם מה החלום שתיארו לי, איך אוטוטו, הפרויקט יסתיים ויגיע הרגע שהם דמיינו בפגישת ההכרות שלנו. וכשהם נזכרים, הם מחייכים והאור חוזר לעיניים שלהם.
תקשיבו ללקוחה שמספרת שכל יום היא מגיעה לבית חלומותיה. צילום: יהודית הופמן
אם אני חושבת על זה, גם אני הגעתי לעיצוב פנים מתוך "כאב" שהיה לי באותה תקופה בה החלטתי שאני חייבת שינוי והגיע הזמן שאעשה את הדברים שגורמים לי הנאה. הבנתי שאיכשהו בזמן שהחיים קרו, רוב הזמן לא הייתי בראש סדר העדיפויות, מסיבות טובות כמובן, אבל עכשיו הגיע הזמן שלי- עכשיו תורי! וכך בזמן שניהלתי משרד עו"ד הבנתי שמעבר לטייטל והתנאים המאוד מפנקים, אני פחות אוהבת את מה שאני עושה שם, ושאני לא רוצה לעבור למקום עבודה אחר ולהתחיל להוכיח את עצמי שוב מהתחלה, שמעכשיו אני רוצה לעשות את הדברים שאני אוהבת ולא להיות תלויה באחרים. ממש הרגשתי שזו ההזדמנות לעשות שינוי, שאני לא רוצה להתעורר עוד כמה שנים בידיעה שאפילו לא ניסיתי. נרשמתי ללימודי ערב בעיצוב פנים וכבר אז ידעתי שעם סיום הלימודים אני מורידה יום בשבוע במשרד לטובת העיצוב ותוך 5 שנים אני עוזבת את המשרד וכך היה, בסמסטר האחרון כבר קיבלתי פרויקט ראשון וכל השאר היסטוריה.
כל כך היסטוריה, שהשנה ימלאו 10 שנים להיותי מעצבת פנים עצמאית! אני רואה את זה כהישג שלי ושמחה לשתף איתכם את מה שכתבה חיה קלינר, שאת צילומי הבית שלה ושל אריק העליתי החודש לאתר:
"כמה טוב שבאתי הביתה,
אני נכנסת לבית והדבר הראשון שאני רואה זה הארון של סבא וסבתא, יעקב ורבקה ריבלין, מתנה שקיבלו לחתונה, ארון שנעשה ע״י נגר ירושלמי בשנות הצנע לפני יותר מ100 שנים, יפה מבחוץ וארגזי Jaffa מבפנים, ארון שהכרחתי את אמא שלי לקחת אחרי שסבא וסבתא נפטרו והבטחתי שכשאתחתן (זה דירבן אותה) אקח אותו איתי, שנים הוא היה במחסן ואחר כך בדירה השכורה בה גרנו וכשהתחלנו את השיפוץ אמרתי לחלי שכל רהיט יכול להיות מוחלף חוץ מהארון, ואכן הבית כאילו נבנה סביבו, הוא הסיפור שלנו, אני זוכרת אותו בבית בשערי חסד ואחר כך בשדה חמד, אני זוכרת סדר פסח וראש השנה ודודים ובני דודים, וכשאני פותחת את הדלת אני מרגישה ירושלים, ומשפחה ובית אז תודה חלי על הקשבה ועל המקום המדויק שנתת לו, בדיוק איפה שהלב של הבית נמצא"
מיותר לציין כמה התרגשתי כשקראתי את מה שחיה כתבה ואם תרצו לראות תמונות נוספות מהפרויקט ולקרוא עליו, תמצאו את כל הפרטים ממש כאן.
אם נחזור לרגע לכאב, אני רוצה להתייחס כהרגלי ב-11 החודשים שחלפו, לכאב שלנו כעם והבקשה שעומדת בבסיס הכאב הזה, התפילה והתקווה שתיחתם עסקה ונזכה לראות את כל החטופים שעדיין בשבי חוזרים הביתה, למשפחות שלהם, שגם הם יוכלו להגיד- כמה טוב שבאתי הביתה.
לבשורות טובות ושלא נאבד את התקווה, לפחות עד לחודש הבא.
כאן תוכלו לראות ולהקשיב ללקוחה שהזכרתי קודם כשהיא מספרת איך היא מרגישה כל יום מחדש כשהיא נכנסת לבית חלומותיה-
#מעצבתמשפצת#אוהביעיצובפנים#תיכנוןועיצובפנים#עיצובפניםוהוםסטיילינג#נגרותבהתאמהאישית#עיצובלובי#עיצובמשרדים#תכנוןחלליעבודה#עיצובפניםלעסקים#מעצבתסיפורחיים#הרצאותעיצוב#עיצובחלליםמסחריים #designalifestory
חלי יקרה! כתבת כל כך יפה, זה החזיר אותי לאדריכל שאיתו בנינו בית לפני כ 30 שנים. הוא בא אלינו לדירה שגרנו בה וישב והסתכל איך מתנהל הבית, עם הילדים, ארוחות, משחקים, חגיגות… אשרי לקוחותיך שאת מצליחה להיכנס לליבם ולרצונותיהם הכמוסים. את מוכשרת מאוד!!!