בעולם תזזיתי שבו הכל מאוד אינסטנט, טרנדים באים והולכים עוד לפני שהצלחנו להחליט אם אנחנו אוהבים או לא, כשהכל כל כך זמין, וכל הזמן אפשר לחדש, להחזיק זוגיות לאורך זמן זה לא מובן מאליו.
מאתגר לחדש אחרי שנים רבות, לשמור על התשוקה, יש עליות ויש מורדות ולא תמיד הכל זהב ודבש.
או כמו ששאלה אותי השבוע חברה, איך שרדנו כדי לספר?
בשורה התחתונה, נראה לי שהחברות והפתיחות ביננו, שומרים עלינו גם ברגעים הקשים.
אז לכבוד 25 שנים משותפות, שלושה בנים וכלב, קבלו פוסט חתונה אישי, ומכיוון שבבלוג שלי אני מדברת גם ובעיקר על עיצוב, הכנתי לכם גם כמה המלצות על מוצרים ומעצבות שאני אוהבת במיוחד, לכל מי שיחזיק מעמד עד סוף האירוע 😊
שנתחיל?
ההכרות-
הכרנו באוגוסט
אחרי חודש הוא אמר לי- איזה קטע זה יהיה אם נתחתן...
אני הסתכלתי עליו וחשבתי לעצמי- בטח...ממש קטע קטע
מפה לשם בפברואר כבר עמדנו מתחת לחופה
במרץ נכנסתי להיריון - אבל זה כבר לפוסט אחר...
שמלת כלה-
את השמלה שכרתי ממעצבת שאני לא זוכרת את שמה, אך מכיוון שאני בחרתי את הבדים ושילמתי מכספי בנוסף לעלות שכירת השמלה וזה היה כ"כ יקר, העדפתי שהשמלה תישאר אצלי ולא אצלה.
השמלה נחה אצלי בארון במשך שנה ואז נתתי אותה עם הנעליים וההינומה לחברה טובה שהתחתנה.
אח"כ מסרתי אותה לגמ"ח שמלות כלה ואחרי שנים כשאחות של חברה באה לחפש את השמלה, אמרו לה שכ"כ אהבו את השמלה שלי שכבר מזמן יצאה מכלל שימוש וזה ממש שימח אותי.
תסרוקת-
התחתנו ביום שני- וכולנו יודעים שזה יום שהמספרות סגורות, והספר הקבוע שלי לא היה זמין ובדיוק הייתי באמצע לגדל שיער.
החלטתי שאם לא אמצא ספר שיצליח לסדר לי את השיער כראוי לכלה, פשוט אסתפר שוב קצוץ וכשמצאתי את האחד (הספר, לא הבעל) הייתי ממש מאושרת.
אריאל, לעומת זאת, כנראה לא היה סגור על זה, לכן כשראה אותי בחתונה הדבר הראשון שאמר לי היה- לא האמנתי שתיראי כ"כ יפה...
מסתבר שאחרי שיצאתי מתסרוקת ניסיון אצל הספר הוא חשב לעצמו- מה זה הסימפסון הזה??
הרכב של הכלה-
לאבא שלי באותה תקופה היה רכב מסחרי והוא חשב שלא ראוי להביא את בתו הצעירה לחתונה ברכב כזה. לכן השאיל את הרכב של אחותי וכשהגענו לחניה של האולם- אבי אמר לשומר של החניון שהכלה הגיעה והשומר ענה לו- כן, כן הכלה כבר הגיעה...בלי לשים לב שהכלה (אנוכי) יושבת אחר כבוד במושב האחורי כולי שמלת כלה...
מסתבר שאמא של חבר קישטה את האוטו של אריאל, שהגיע לפני, בפרחים וסרטים כמיטב המסורת הבת-ימית...
זר כלה-
בכלל לא רציתי זר, נראה לי טיפשי להסתובב עם זר ביד.
חברה לחצה עלי, אז ביום החתונה (אחרי שניקיתי את האוטו כי הבטחתי לאריאל...) קפצתי לחנות פרחים, קניתי טוליפים לבנים וביקשתי מאבא שלי שיקנה לי סרט משי לבן ורחב, כדי שיהיה לי במה לקשור אותם ביחד.
ההזמנה-
באותה תקופה הייתי מפיקת דפוס, כך זכינו ושתי מאיירות סופר מוכשרות התנדבו לעזור לי עם עיצוב ההזמנה. איה גורדון המוכשרת וחיה קלינר-ריבלין. לנו רק נשאר להתלבט איזה איור לבחור...
מנחשים איזה מהם בחרנו??
זוג יונים או צמד חמד אוהבים?
משפטי מפתח-
אחרי כל שנה שעוברת
אני אומרת- וואללה שיחקנו אותה
הוא אומר- 25 שנים והעולם שותק
מצידי העולם יכול להמשיך לשתוק ואנחנו נמשיך להיות ביחד.
ועכשיו לטקס פתיחת המתנות...
למרות שהוולנטיינ'ס היה אתמול, מבחינתי כל יום הוא יום טוב לפזר אהבה.
אלו ההמלצות שלי:
לאחרונה נתקלתי באינסטגרם בשתי מעצבות שממש אהבתי את המוצרים שלהן.
נתחיל ב- PLANTER מבית היוצר של ליר פרימו,
תראו את מעמדי העציצים המקסימים שלהם שמתאימים לכל ימות השבוע ולא רק ליום האהבה
באתר שלהם תמצאו עוד פריטים מלבד מעמדי עציצים- planter.co.il
תכירו גם את אלונה כהן שמייצרת לנו שירה עברית על הקיר, תראו בכמה עדינות ויופי היא מעטרת את המילים המרגשות.
אני התאהבתי וממליצה עליה ללקוחות שמחפשים להוסיף אהבה לחדרי הלב והבית,
ואתם?
בראשית כבר הייתה אהבה (עידן רייכל)
אחרונה חביבה, חיה קלינר-ריבלין, מעצבת שהיא גם חברה, שלשמחתי הרבה, יצאה בשנים האחרונות עם ליין מוצרי נייר בקו עיצובי נקי וחכם, שמשמח אותי במיוחד.
היא אומרת, שכמו שכל בית צריך מרפסת, כל מתנה צריכה כרטיס, ואני אומרת לכם, אם כבר כרטיס ברכה, אז קנו את הכרטיסים שהיא יוצרת.
באתר שלה תוכלו למצוא עוד מוצרים, למשל מחברות כמו זו שבתמונה הימנית, יודאיקה ישראלית ועוד
יש לי עוד המלצה אחת, קרובה לליבי, אך היא תחכה לכם ב #המלצה_לסופש הפוסט הקבוע שלי בימי שישי בפייסבוק.
בכלל הקדשתי את כל השבוע הזה ברשתות החברתיות לדברים ולאנשים שאני אוהבת, אז אם אתם עדיין לא עוקבים אחרי, זה הזמן להצטרף אלי גם באינסטגרם
ואל תשכחו לספר לי בתגובות למה הכי התחברתם?
