פוסט קורונה

בתזמון מיותר, שבוע לפני ההכרזה הדרמטית שהקורונה כבר לא מוגדרת כמצב חירום בינלאומי, חליתי לראשונה בחיי בקורונה.

שבוע שבו לקחתי את כל הקופה ולא יצאתי מהמיטה עד יום רביעי.

הרגשתי כ"כ רע שלא הייתי מסוגלת לעשות כלום- עם הלקוחות הנאמנים שלי הסליחה.

ביטלתי את כל הפגישות, לא דיברתי, לא אכלתי, לא התקלחתי ואפילו לא עשיתי מרתונים של צפיה מרוכזת בטלוויזיה.

במחשבה לאחור, אני מרגישה ששבוע שלם נעלם לי מהחיים ודווקא כשהתחלתי להתאושש, הבנתי כמה אני מדוכדכת מחוסר המסוגלות שלי לעשות משהו מועיל.

כמה אני לא רגילה להיות בחוסר מעש מוחלט.

הדברים שעזרו לי לעבור את השבוע הזה בשלום

שבוע שעבר כבר חזרתי לשגרה, עדיין עם עייפות מוגברת לקראת הצהרים, אבל היי, לפחות חזרתי לאכול וברור שעליתי חזרה את הק"ג היחיד שירדתי במסגרת שביתת הרעב שלי.

האמת, שבכלל לא ברור לי איך ירדתי רק קילו??

והחל מהיום, אפילו כבר אין יותר חובת בידוד...

משלימה את החסר בעבודה

האמת, שאנחנו אחת המשפחות הכי חסינות לקורונה שאני מכירה, כי עד היום, החולים היחידים אצלנו בבית היו הבן הצעיר שגם הוא חלה באיחור אופנתי לפני מספר חודשים ואני.

מספר חודשים לפני שהקורונה פרצה לחיינו, פנה אלי הבכור בשאלה למה החדר שלו נראה כפי שהוא נראה, אם אמא שלו מעצבת פנים...

הבטחתי לו שאטפל בנושא בהקדם האפשרי, למרות שאני סבורה שבגילו הוא כבר צריך לצאת מהבית ולעבור לדירה שכורה...

שאלתי אותו אם יש לי יד חופשית ונעניתי בחיוב.

החלטנו על שדרוג דל תקציב וכך מצאנו ביד 2 מיטה וחצי כחדשה, שידה קנינו באורבן ובהום סנטר שני מדפים.

צילום: חן ליאופולד

במקום להחליף את ארון הקיר שהיה במצב מעולה, ביקשתי מהנגר איתו אני עובדת, להחליף רק את הדלתות שיתאימו בסגנון לילד שהתבגר.

דלתות בגוון שמנת הוחלפו לדלתות עם חיפוי דמוי בטון

מכיוון שכבר היינו שקועים בתיקון הרטיבות במרפסת שיוצאת מחדרו ובמסגרת התיקון גם נשבר חלק מהקיר (נזקי הרטיבות...) החלטתי לנצל את העובדה שהפועלים כבר אצלי וביקשתי מהם לצבוע את החדר מחדש,

כולל התקרה- בכל זאת נתנו לי יד חופשית 😊

צבעים של נירלט, כריות וטקסטיל מגלי ליבנה ושטיח מהמם מצמר שטיחים. צילום: חן ליאופולד

מזל שהספקנו לבצע הכל לפני שאריאל אולץ להיכנס לבידוד למרות שאפילו לא היה חולה, מכיוון שזו היתה תחילת ההיסטריה, ממש הקפדנו, על מנת להגן על ההורים שלנו.

למזלו בילה את הבידוד בסוויטה מפנקת.

היתה רק בעיה קטנטנה...בסוויטה לא היתה טלוויזיה...

כן, אנחנו זן נדיר, תמיד היתה לנו טלוויזיה אחת בפינת המשפחה.

המקום העיקרי בו רואים אצלנו טלויזיה. צילום: חן ליאופולד

ברור לכם שהדבר הראשון שאריאל עשה כשיצא מהבידוד היה להזמין מכשיר נוסף, כדי שאם עוד מישהו מבני המשפחה יאלץ להיכנס לבידוד, חס וחלילה, לפחות שלא יסבול כמוהו...

כך שודרג חדרו של הבכור לסוויטה מפנקת ובלי עין הרע, טפו, טפו

אף אחד מאז לא נדבק במחלה ובן עבר לגור במילאנו היפה

הנוף מהמרפסת ;-)

עד שבנובמבר האחרון, נפל דבר, והחולה הראשון במשפחה התגלה. היה בבידוד שבעה ימים תמימים,

אבל, היי, לפחות ישב בתנאים משופרים.

ואני אמנם השתלטתי על חדר השינה נטול הטלוויזיה שלנו, אבל הציפורים שבטפט חייכו אלי כל בוקר מחדש

טפט של מאיירס טפטים

לסיכומה של תקופה, אתם מוזמנים לשתף אותי איך אתם עברתם את הקורונה, הייתם חולים? היו לכם תסמינים? ומה עזר לכם להרגיש טוב יותר ולעבור את התקופה הזו בקלות?

מקווה שהפוסט הזה יהיה הפוסט קורונה היחיד שלי ואני כבר מחכה לחודש הבא לעדכן אתכם בפרויקטים חדשים שמתגבשים.

#מעצבתמשפצת #אוהביעיצובפנים#תיכנוןועיצובפנים#עיצובפניםוהוםסטיילינג#נגרותבהתאמהאישית #עיצובלובי #עיצובמשרדים #תכנוןחלליעבודה#עיצובפניםלעסקים#מעצבתסיפורחיים#הרצאותעיצוב #עיצובחלליםמסחריים #designalifestory