top of page
Search

על אתגרים וספרים

הפוסט החודש כבר היה מוכן עוד לפני שהתחילה התקיפה שלנו באירן, עברנו וכנראה עוד נעבור כמה ימים (מקווה שלא יותר) של חוסר וודאות ושהיה קרוב למרחבים מוגנים. התלבטתי במהלך הסופ"ש האם ראוי שאכתוב לכם על משהו אחר ובסופו של דבר החלטתי שאשתף איתכם את מה כבר כתבתי.

אבל- וזה אבל גדול- לפני הכל, אני רוצה לבקש טובה אישית מכל אלו שיש להם ממ"ד בבית והורידו את הדלת או החליפו חלון לטובת העיצוב – בבקשה ממכם תטפלו בזה בהקדם האפשרי, אנחנו במלחמה כבר שנה וחצי, נראה לי שהגיע הזמן. נכון, גם אנחנו הורדנו את הדלת של הממד כשנכנסנו לבית שלנו, אך השארנו את האפשרות להחזיר אותה בכל רגע נתון ומרגע שהתחילה המלחמה החזרנו אותה למקום, עם כל חוסר הנוחות שבכך. במיוחד שכרגע שום חדר מדרגות לא יעזור לנו במקרה של התקפה ולרוץ עם ילדים קטנים למקלט באמצע הלילה זה סיוט שאין דומה לו ולשבת בממד שהדלת או החלון לא נסגרים כמו שצריך רק נותן אשליה של ביטחון- ונשמרתם מאוד לנפשותיכם- זה לגמרי הזמן!

כמה נוח כשהממ"ד נמצא בחדר השינה
כמה נוח כשהממ"ד נמצא בחדר השינה

ובחזרה לפוסט שכתבתי עבורכם החודש- אני כותבת את הבלוג שלי כבר מעל 3 שנים ותמיד יש את העניין הזה של לחדש לכם, על מה עוד לא כתבתי, מה יעניין אתכם. החודש בעודי חושבת על מה לכתוב לכם, שיחה עם אריאל נתנה לי רעיון.

זו היתה שיחה שגרתית, מה מתוכנן לנו בשבוע הקרוב ואחד האירועים היה חתונה בירושלים, זה כמובן הזכיר לי את הפרויקט שהיה לי שם ואמרתי לו שאני מתגעגעת לדירה של חיה ואריק. עכשיו, זה קטע, כן? אני מבינה את זה, זה הבית של לקוחות שלי ואני הייתי רק המעצבת, אבל באמת, אני הכרתי את הדירה הזו לפני המייקאובר המטורף שעשינו לה ואני כ"כ אוהבת את התוצאה.

לפני
לפני
אחרי. צילום: אלעד גרובנר
אחרי. צילום: אלעד גרובנר

ואז אריאל אומר לי, את יודעת, זה קטע איך תמיד הפרויקטים שלך כאלה מורכבים ומאתגרים (טוב, לא כולם). שאלתי אותו למה הוא מתכוון והוא אמר לי שלמשל הפרויקט הזה בירושלים היה מאוד מורכב, כי עשינו את השיפוץ תוך כדי שהבניין עבר תמ"א. הלקוחות החליטו שהם לא רוצים לחכות שהקבלן יסיים את התמ"א ואז להתחיל את השיפוץ אלא לתת לקבלן של היזם לבצע את השיפוץ. וגם, הוא הוסיף, היתה לך לקוחה שבכלל לא היתה בטוחה שהיא רוצה לחזור לגור בדירה שלהם כי היא מאוד אהבה את הדירה השכורה אליה עברו כשהתחילו לעבוד בבניין.

עצרתי רגע לחשוב על מה שאריאל אמר והבנתי שהוא צודק. אני כמובן לא ראיתי כך את הדברים בזמן שעבדתי על אותו פרויקט, כי שכשאני נכנסת לתהליך עם הלקוחות שלי אני לוקחת בחשבון שצפויים קשיים ומורכבות כזו או אחרת. אני לא מתעכבת על הקשיים, אני פותרת אותם. אך במחשבה לאחור, הבנתי למה אריאל אמר את מה שאמר. תחשבו שאם הלקוחות היו בוחרים לחכות לסיום התמ"א ואז נכנסים לשיפוץ, היה לוקח משהו כמו חודשיים שלושה והשיפוץ היה מסתיים, אולי היינו צריכים לחכות לריהוט, התקנות נגרות, אבל בזה הסיפור היה מסתיים. במקום זה יצא פרויקט שלקח שנתיים... ותחשבו שאם אנחנו בוחרים את הקבלן ולא מסתמכים על הקבלן של היזם, הגמרים היו נראים אחרת. לא הייתי צריכה להגיע לדירה ולגלות כל פעם מחדש שלא עשו שום דבר ממה שביקשתי, שהתחלפו עובדים וכדומה. והלקוחה- חיה אני אוהבת אותך- לקח לה זמן להתאהב ולשמוח בבחירות שעשינו, ביחד, יש לציין. אני כמעצבת, רגילה שלקוחות שמחליטים על שיפוץ נרגשים מהדרך, מתלהבים מהבחירות, מאיך שהבית שלהם הולך להראות וכאן זה ממש לא היה המצב ואני הייתי צריכה להסתגל לקצב השונה, להבין שזה לא כי היא לא אוהבת או לא מרוצה, זה פשוט לקח לה יותר זמן להפנים, לעכל, לקבל את השינוי ולהתאהב מחדש בבית שלהם.

עוד דוגמא איך היה נראה לפני
עוד דוגמא איך היה נראה לפני

על הקיר עם התמונות יש היום ספריית ברזל של סטודיו נושקה. בהמשכו נפתח מעבר (הקיר שאתם רואים מימין בעצם בוטל) לאזור חדרי הילדים (אחד מהם הוא הממד) וחדר הרחצה החדש ובקיר החדש שלידו יש היום יציאה למרפסת קטנה. 

צילום: אלעד גרובנר
צילום: אלעד גרובנר

בפרויקט אחר שממש בימים אלו הסתיים, מצד אחד זה היה שיפוץ קל, דירת קבלן חדשה דנדשה, רק ביטלנו חדר וחדר רחצה לטובת הגדלת החלל הציבורי, לא החלפנו ריצוף ואמבטיות, לכאורה, פשוט.

רגע לפני שהתחלנו לשבור קירות
רגע לפני שהתחלנו לשבור קירות
רגע אחרי...
רגע אחרי...

בפועל נתקלנו בפרויקט הזה במגוון גדול של תקלות ובלת"מים, החל ביח' מיזוג תקולה, המשך בגוף תאורה שהלך וחזר ושוב הלך ואנחנו עדיין ממתינים שיחזור וכלה בסיטואציות בריאותיות שליוו אותנו לכל אורך הפרויקט שגם הן אילצו אותנו לקחת נשימה ולהיות סבלניים.

הקיר החדש שנבנה, החלון שהיה בחדר והתווסף לסלון ויח' המיזוג התקולה
הקיר החדש שנבנה, החלון שהיה בחדר והתווסף לסלון ויח' המיזוג התקולה

נכון, אני תמיד מכינה את הלקוחות שלי לבלת"מים, ואומרת להם שזה הדבר הכי בטוח בפרויקט שיפוץ, אבל כאן באמת שהם היו צריכים לגייס את כל הסבלנות ואורך רוח שלהם כדי לצלוח את התקופה הזו בשלום. לשמחתי אנחנו כבר ממש בקו הסיום ואוטוטו הם נכנסים לבית החדש שלהם וההתרגשות גדולה.


מעניין שבשני הפרויקטים שהזכרתי כאן יש ארונות מיוחדים. בירושלים- זוכרים- הארון של הסבתא?

צילום: אלעד גרובנר
צילום: אלעד גרובנר

ובפרויקט השני הלקוחות מביאים מהבית הקודם את הארון המיוחד שהגיע בהזמנה מיוחדת מחו"ל. יש לו נוכחות משמעותית בחלל הציבורי והאתגר שלי היה לוודא שמצד אחד ניתן לו הכבוד המגיע לו ומצד שני שלא ישתלט על החלל. אני רואה את זה כמלאכת מחשבת של חיבורים, בין ישן לחדש, בין סגנונות שונים לכאורה שיתנו לבית את המראה והאופי המיוחד שלו.

הארון כבר הגיע, במסגרת מימין תהיה הטלוויזיה, בשטח שלפני הארון תהיה פינת האוכל
הארון כבר הגיע, במסגרת מימין תהיה הטלוויזיה, בשטח שלפני הארון תהיה פינת האוכל

אם כבר אנחנו מדברים על אופי, בואו נדבר רגע על ספרים. בכל זאת שבוע הספר ולטעמי, ספריות מוסיפות אופי לבתים אותם אני מתכננת ומעצבת.

ברוב הבתים שאני מתכננת יש ספריה, לעיתים עמוסה ספרים כמו הספריה שבתמונה ולעיתים יותר מאווררת ומשולבים בה גם חפצי נוי כמו בתמונה שאחריה.

צילום: חן ליאופולד
צילום: חן ליאופולד
אני אוהבת לשלב חפצי נוי ולשחק עם הכיוון של הספרים, כדי לייצר עניין. צילום: אלעד גרובנר
אני אוהבת לשלב חפצי נוי ולשחק עם הכיוון של הספרים, כדי לייצר עניין. צילום: אלעד גרובנר

כשאני באה לתכנן ספריה, אחת השאלות הראשונות שאני שואלת את הלקוחות זה כמה מטר ספרים יש להם, כדי לדעת כמה מטר מדפים אצטרך לקחת בחשבון.

אחרי שתיכננו ויש לנו ספריה מעוצבת, מה יותר כיף ונעים מאשר ספה שאפשר להשתרע עליה עם ספר טוב וכוס קפה בצד?

צילום: חן ליאופולד
צילום: חן ליאופולד

רגע לפני סיום, תוספת קטנה נוספת למה שכבר כתבתי. החתונה אותה ציינתי בתחילת הפוסט היתה ביום חמישי, חזרנו הביתה בסביבות 24:30 ואני נשארתי ערה כדי לאפות עוגיות, לצעיר היה מתוכנן טסט על הבוקר ורציתי שמשהו מתוק יחכה לו, אולי ירגיע במעט את הלחץ וההתרגשות שמילאו אותו.

כך יצא שרגע לפני שנכנסתי לישון התחילו ההתרעות והטילים ולא ממש הצלחתי להירדם, אחרי רגע החלטתי שאני לא נותנת ללחץ להשתלט עלי ועשיתי מדיטציה שתמיד עוזרת לי להירגע ונרדמתי עד לסבב הטילים הבא.

אני מוצאת שמדיטציות מצליחות להרגיע אותי ולרוקן את הראש בסוף היום ואני רוצה להמליץ לכם לנסות את המדיטציה הבאה של מרים יזדי, חברה שלי שמטפלת ומנחת סדנאות בצלילים ותדרים מרפאים, זהו תרגיל נשימה שעוזר בסטרס וחדרה ויוצר רגיעה והיא משתפת אותו באהבה:


בתקווה לימים טובים יותר ותפילה לשלומם של החטופים שלנו שאני לא מפסיקה לחשוב עליהם ודואגת להם עוד יותר בכל יום שעובר.




 
 
 

6 commentaires


Invité
20 juin

כמו תמיד את יודעת לעצב את הפוסטים שלך במיטב המילים, הסיפורים, וההקשרים הרלוונטיים לתקופתנו (באשר היא....). לשלב את הרגשי, האישי עם המקצועי ולתת לנו את התחושה של 'באתם להתארח בממלכת הבלוג שלי = אצלי". תודה חלי

J'aime
En réponse à

אמירה אהובה, תודה על המילים החמות שהשארת לי כאן 🙏 התגובות שלכם כאן ובפרטי נותנות לי את הכוח להמשיך

J'aime

Haya kaliner
19 juin

מאוהבת בבית החדש הוא יפיפה, אבל אם אני זוכה בלוטו אז חוזרת למרכוס ויאלה שיפוץ 🥰

J'aime
En réponse à

איזה כיף לשמוע 😍 ואני מאחלת לכם גם לזכות בלוטו ולא לשכוח לתת לי להצטרף גם להרפתקה הזו :-)

J'aime

Invité
15 juin

חלי אכן מרגש ממש

דרך הקריאה ניתן להרגיש את המקצוענות שלך ואיך את יודעת להתמודד העולה עם אתגרים.

תודה עלייך

J'aime
En réponse à

תודה רבה על המילים החמות 🙏 מנחשת שזו את מרים :-)

J'aime
מברברת1.jpg

על עיצוב פנים, על החיים ועל מה שביניהם

bottom of page