מי לא מכיר את הסלוגן הזה? איך אנחנו אוהבים שנוח לנו, נכון?
עצרתם פעם לשאול את עצמכם האם זה טוב שכל כך נוח לנו?
מה הנוחות הזו שאנחנו מחפשים בחיים שלנו גורמת לנו?
מי ששמע אותי מציגה את עצמי מקצועית יודע שאני חלי ברבר-אהרונוף, מעצבת סיפור חיים, תכנון ועיצוב פנים בהתאמה אישית. אני יודעת ואוהבת לספר את הסיפור של הלקוחות שלי וההתאמה האישית הזו, היא מהות החיבור שלי איתם.
היום אני רוצה להרחיב בעניין הזה של ההתאמה האישית, או יותר נכון, להביא כאן עוד דעה שמתייחסת לעיצוב לא נוח. ולא, זו לא טעות בהקלדה.
בעקבות פודקאסט ששמעתי בנושא, התוודעתי לקטי בואמן (Katy Bowman), יש לה תואר שני בביומכניקה של הגוף והיא חוקרת את הנושא.
היא מרבה לדבר על נושא של "עיצוב לא נוח" כחלק מהמחשבה על איך הסביבה הביתית שלנו משפיעה על הגוף באופן יומיומי. היא טוענת שהרהיטים הסטנדרטיים, כמו כיסאות ושולחנות, מקבעים אותנו לתנוחות מסוימות לאורך זמן, וכתוצאה מכך גורמים לשינויים בגוף ולעיתים לכאבים ובעיות בריאותיות. מסיבה זו היא מעדיפה לעודד סביבות מגורים "נטולות רהיטים" שמאפשרות יותר תנועה טבעית וגמישות.
לדוגמה, בבית שלה אין כיסאות מסורתיים. במקום זאת, היא משתמשת בכריות רצפה, בולי עץ בגבהים משתנים ולא בהכרח הכי יציבים ובשולחן נמוך בסגנון יפני. היא מאמינה שסביבה כזו מאלצת את הגוף לשנות תנוחות ולנוע באופן שמתאים יותר למבנה האנושי, מה שתורם לבריאות השרירים, השלד והמערכת החיסונית.
בואמן מתייחסת גם לחשיבות של "תפריט תנועתי" מגוון, ומסבירה כיצד ישיבה לאורך זמן יוצרת מעין דיאטת-תנועה חדגונית המזיקה לגוף. לדעתה, סביבות שמעודדות תנועה ושינוי תנוחות מסייעות לתחזק גוף בריא ולמנוע כאבים כרוניים. בסרטון שקישור אליו שמתי בסוף, היא מראה שיש לה בבית גם ספסל לאורחים שמתקשים לשבת על כריות, אך היא אומרת שגם הוא לא הכי נוח כי היא לא מעודדת ישיבה ממושכת.
בתרבות הישראלית בה האירוח מאוד מפותח ומשמעותי, אני לא בטוחה איך ספסל כזה היה מתקבל אצל האורחים וכבר מדמיינת את הבדיחות שהיו רצות על זה שאנחנו לא מעודדים את האורחים שלנו להישאר לזמן ממושך...לי זה הזכיר איך אריאל כיוון פעם שהאור יכבה בשעה מוקדמת כי היו לנו אורחים שאהבו להישאר שעות ארוכות והוא היה עייף..
לדבריה אנחנו יותר מדי סטטיים, רוב האנשים בסביבות גיל 40-50 חיים עם כאב כלשהו, ברגל, בגב, בעקב ואנחנו מתרגלים לזה, "זה הגיל" אנחנו אומרים, אבל זה לא אמור להיות ככה.
כמי שלמדה תכנון ועיצוב פנים, הדגש בלימודים וכך גם בעבודתי מול הלקוחות שלי, הוא לתכנן עבורם בהתאמה אישית, זאת אומרת שאני דואגת להם לנוחות מירבית בסביבת המגורים והעבודה שלהם. אני שמה דגש על פתרונות אחסון רבים, שלכל פריט יהיה את המקום שלו, שלא יהיה בלאגן.
לשם כך, אני מבררת מה הצרכים של כל לקוח, נותנת להם למלא שאלון פרוגרמה במיוחד בשביל זה, אני יודעת אם הם מעדיפים לקפל בגדים או לתלות, כך אני יודעת אם לתכנן יותר ארונות בעומק 40 למקופלים או בעומק 60 לתליה, אני מבקשת מהם למדוד כמה מטר ספרים יש להם, כדי לדעת כמה מקום נצטרך לספריה, כמה נעליים יש להם, מה הקוטר של הכלי הכי גדול במטבח ועוד.
אני דואגת למקם את הפריטים שנמצאים בשימוש יומיומי בהישג יד, שיהיה נוח, שלא יצטרכו להתאמץ יותר מדי.
האמנם?
זה בריא לא להתאמץ יותר מדי? זה טוב לנו שהכל כל כך נוח עד כדי כך שאנחנו לא צריכים להתאמץ?
הרי אם נמקם את הכלים בהם אנחנו משתמשים באופן יומיומי בארון התחתון, מעבר לעובדה שזה יקל על הילדים להשתתף בעריכת השולחן באופן עצמאי, אנו ניאלץ להתכופף ולהתרומם מדי יום, כמות הסקווטים שנעשה ככה, תחזק את השרירים שלנו, אותו הדבר אם נצטרך להתמתח כדי להוריד את הכוסות מהמדף העליון.
מכירים את השיר של דודו טאסה "בסוף מתרגלים להכל..." אולי אנחנו יכולים להתרגל לזה? ואז זה כבר לא יהיה כזה לא נוח ואנחנו נתרגל להכניס תנועה נוספת לחיים שלנו.
תוך כדי שהקשבתי לאותו פודקאסט, נזכרתי בסדרה תיעודית שראיתי בנטפליקס “לחיות עד 100: סודות האזורים הכחולים" על ה-Blue Zone, אזורים בעולם בהם חיים אנשים באריכות ימים ובאיכות חיים. חיים שם אנשים בני 100 ויותר, שאינם מרותקים למיטה במחלקות סיעודיות או מטופלים לאורך כל היממה על ידי בני משפחה או מטפל זר, אלא פעילים, עצמאיים וצלולים. אחד המקומות הוא איקריה ביוון, זהו אזור הררי, כך שכדי להגיע לחברים שלך, למכולת או לכנסיה, אתה צריך לעלות ולרדת כל פעם מלא מדרגות, זה כמובן משפר סיבולת לב ריאה ומחזק את העצמות והשרירים. אם טרם צפיתם בסדרה- אני ממליצה, מעבר לנופים ולמקומות והתרבויות השונות והמעניינות, אפשר לקבל רעיונות טובים איך לשפר את איכות החיים שלנו בפעולות פשוטות.
איך בעצם אנחנו יכולים להכניס יותר תנועה לחיים שלנו במסגרת עיצוב הבית, בהנחה שלא נרצה להרחיק לכת לכדי בית "לא נוח" כמו שקטי עיצבה לה ולמשפחתה?
אנחנו יכולים לשלב מספר סוגי ישיבה בחלל הציבורי, יחד עם הספה הסטנדרטית, אפשר למקם פופים או שרפרפים נמוכים שיאתגרו אותנו להתאמץ בישיבה ובקימה ויאפשרו לנו לשנות תנוחות ולשבת בגובה משתנה.
לא להתפתות לקנות כורסא עם מנגנון הרמה, אלא אם כן מדובר במוגבלות שלא מאפשרת לכם להתרומם לבד, כדי שלא נאבד את היכולת לקום בכוחות עצמנו.
בחדר השינה אפשר לשים מיטה נמוכה, בסגנון פוטון- אם אתם זוכרים שפעם זה היה ממש באופנה, אתם כנראה כבר לא כל כך צעירים...
במשרד הביתי אפשר לשים שולחן מתכוונן עם ישיבה דינמית, כמו כדור פילאטיס או כיסא ארגונומי שמאפשרים לנוע ולשנות תנוחה בזמן הישיבה, מה שיפעיל את השרירים וישפר את היציבה.
נסו לשלב טקסטורות שונות ברצפה, בין אם אלו סוגים שונים של ריצוף ברמת חספוס שונה, בין אם אלו שטיחים בטקסטורות שונות ואפילו דשא סינטטי במרפסת. כמובן שזה עובד הכי טוב אם אנחנו יחפים.
בואמן גם ממליצה על רהיטים שניתן להזיז ולהתאים בקלות לצרכים שונים. למשל, שולחנות מתקפלים, כיסאות קלים שאפשר להזיז בקלות, או רהיטים על גלגלים.
והטיפ האחרון שמתאים לכל בית, גם אם לא אימצנו את השיטה-
שמרו על מרחב פתוח. נסו לצמצם את העומס בבית ולפנות מרחבים שמאפשרים לנוע בחופשיות. לדוגמה, השאירו אזור ריק שבו ניתן לשבת על הרצפה או לבצע תרגילים פשוטים, זה יכול להיות מועיל ויוסיף לתחושת המרחב.
הטמעת השינויים הקטנים האלה יכולה לעודד את הגוף לזוז ולהשתמש בשרירים שונים תוך כדי ביצוע פעילויות יומיומיות, ולתרום לבריאות ותחושת הרווחה הכללית בלי לוותר על הנוחות.
אפרופו נוחות ותנועתיות, 3 ימים לפני ששברתי את הקרסול, קיבלנו את המיטה המתכווננת שהזמנו באירופלקס, כמעצבת פנים אני חייבת לומר שזו לא היתה הבחירה הראשונה שלי, אבל אריאל ממש רצה ואחד הטיעונים שלו היה שאנחנו לא נעשים יותר צעירים וצריך להתכונן ואני זרמתי עם דרישת הלקוח. אני מודה שהמיטה הזו הצילה אותי בשבועות הראשונים, האפשרות לכוון את המזרון באופן שהרגל תהיה מורמת פשוט הקל עלי באופן משמעותי ואני בכלל לא מסוגלת לדמיין מה היה קורה אם המיטה שלנו היתה רגילה, כל שכן, נמוכה מהרגיל.
אולי אם הייתי מכירה את הגישה של קטי בואמן לא הייתי שוברת את הקרסול?? לעולם לא נדע, אך אני בהחלט מתכוונת להכניס יותר תנועה לחיי מעכשיו.
ומה איתכם? הכרתם את גישת העיצוב הלא נוח? איזה טיפ אתם הולכים לאמץ?
מחכה לקרוא את התגובות והשיתופים שלכם
#מעצבתמשפצת#אוהביעיצובפנים#תיכנוןועיצובפנים#עיצובפניםוהוםסטיילינג#נגרותבהתאמהאישית#עיצובלובי#עיצובמשרדים#תכנוןחלליעבודה#עיצובפניםלעסקים#מעצבתסיפורחיים#הרצאותעיצוב#עיצובחלליםמסחריים #designalifestory
כמו תמיד,כיף לקרוא אותך חלי . הפוסט מעורר מחשבה ורצון עז לחדש ולרענן את הקיים.